אפיקים
חייה של אילה עם האיש שלה ובתה התינוקת היו יכולים להיות טובים. אבל בתוכה מסתתר געגוע. אילה אינה מבקשת את הגעגוע הזה, אבל לא יכולה להתנגד לו. היא בורחת אל עולם מקביל שאיש מלבדה לא מכיר. ואז עליה לחזור שוב לעולמה הרגיל. אילה מרגישה שיש לה הכל ואין לה כלום. ובורחת שוב.
עלילתי, 23 דק', 2016

טריילר

פסטיבל ירושלים
פסטיבל טורונטו

פסטיבל "Crossroads"
הקרנה ודיון בכנסת
הקרנות פרטיות









 

הקרנות ופסטיבלים:

סנימטק תל אביב
פסטיבל שבוע הבמאיות
פסטיבל "Cayfilms"
פסטיבל "Porto Femme"
הקרנות פרטיות










 

afikim1.png

הקרנות ופסטיבלים:

afikim7.png

שירה
שירה, אם צעירה לחמש בנות קטנות, מנסה לתפקד למרות הקושי והתשישות. התינוקת נגמלה, הטבילה החדשית במקווה מתקרבת, ושירה חרדה מפני היריון נוסף. נעם, בן זוגה, אינו שותף לחרדותיה של "אשת החיל" שלו ומצפה לחבוק בן. שירה מנסה לקחת את גורלה בידיה בתערובת מרה של אהבה וייאוש.
עלילתי, 30 דק', 2009

קטע מתוך הסרט

יחד עם הבדידות - הזמנה למפגש עם הכאב.
נשמות רבות כל כך מתהלכות בעולם פצועות. חלקן הגדול מסתיר את הפצעים. להיות פגיעים  - זה לחלשים. ובכלל, מי יבין?
הרי אצל השכן הכל נפלא. ואמא שלי מעולם לא דיברה איתי על מה שקשה וכואב ואפל ואורב בלילות שקטים.
כשאנחנו חושפים מעט מן הכאב והמועקה - הם אומרים: זה יעבור. מאיצים בנו להתגבר. נוזפים. או מתרחקים. הפצעים מדממים פנימה, ואנחנו שותקים, כואבים, בודדים כל כך.

נגיעה במקור הכאב ובחינתו במבט חומל הן עבורי תנאי להחלמה.
סרטיי נולדו מתוך רצון להפסיק לכסות על הכאב בשתיקה.
מתוך הכרח לחלוק את הכאב עם אלו שיעזו להתקרב מספיק כדי להרגיש.

הגיבורות שלי לכודות בתוך חייהן - ולא רואות מוצא.
באמצעותן אני בודקת על המסך את האזורים האפלים של הנפש:
אשמה, פחד, בדידות, תוקפנות ורצון לחדול מלהתקיים.
אני לא שואפת להיות מובנת, אני לא מחפשת סיבות.
גם לא את השמות המדעיים לסוגי הכאב.
אני מחפשת קול. אני מחפשת נוכחות. אני מחפשת קרבה אנושית.
 
המפגש עם סרטיי והשיח סביבם הם הזמנה לכל הרוצים בכך להצטרף למסע (או לטקס ריפוי) שבמהלכו מותר לחשוף את המביך והאסור, לתת מקום לפצעים בלי להסתכן בשיפוט ותיוג, ומתוך המקום הזה לבחון אפשרות של אמונה נחמה ובחירה בחיים.

המפגשים כוללים הקרנה של שני סרטיי, "שירה" ו"אפיקים",
ומעגל שיח פתוח על יצירת הסרטים, על מכאובי הנפש ועל נסיונות ריפוי.

משך המפגש: כשעה וחצי.
מיועד לנוגעים בכאבי הנפש בגוף ראשון, למטפלים, קבוצות, מעגלי תמיכה, קהילות.

 

בסרטים שראיתי, מרים מצליחה להסיר את לוט השתיקה והפחד שלנו מחוויות נפשיות שנוגעות בכולנו. נוצר מפגש מלא יופי פיוטי שמספיג את הכאב בהערכה מכבדת לאנושי שבנו.
היצירה של מרים מענגת, מלמדת, מנרמלת...
                                                                               נאוה גולדנצייל סגל, פסיכולוגית קלינית מומחית

המהר"ל בספרו "גבורות גשמים" כותב שמים הם הדרך של העולם להתחיל מחדש. אלהים המטיר מבול כדי להתחיל עולם מחדש. יהודי שמתגייר - טובל כדי להתחיל את העולם האישי שלו מחדש. נשים עוברות במקווה בדרך לבריאה חדשה. בסרטה של מרים אדלר המים הם המקום שמאפשר לגיבורה חלל פרטי להבנה לסיכום ולהתחלה חדשה. זו יצירה אישית עדינה שמצליחה להכיל את כל האלמנטים והדמויות ובאופו בלתי שיפוטי לפתוח צוהר לעולמה המורכב של של אשה אחת,שבכל אחד מהצופים יצוק רכיב מדמותה.

                                                                                   מוריה קור, חוקרת ספרות, עיתונאית ואשת תקשורת